בלב הרי הדרמסאלה הרחוקים, במקום שבו העננים נושקים לפסגות, הוקם פרויקט מיוחד במינו בשם “המקום”. הפרויקט נולד מתוך שיתוף פעולה הדוק בין עמותת המקום לבין נתן – סיוע הומניטרי בין-לאומי, במטרה להעניק מרחב של סיוע וצמיחה רגשית למטיילים ישראלים שחיפשו מזור לנפשם בעקבות אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה.
לאחרונה התקיים מפגש סיכום מרגש שבו התקבצו כל מתנדבי עמותת נתן שלקחו חלק ביוזמה הייחודית הזו. המפגש היה הזדמנות להוקיר תודה לאלו שעזבו את הבית והקדישו את זמנם למען בניית חוסן אישי עבור אלפי מטיילים שחיפשו כיוון ודרך בתוך הכאב.
פסיפס של חיבורים אנושיים
במהלך תקופת הפעילות הגיעו המתנדבים מטעם נתן בסבבים והצטרפו לצוות העובדים הסוציאליים הקבוע. במפגש הסיכום, כאשר כל מתנדב של עמותת נתן התבקש לתאר רגע משמעותי אחד, נוצר פסיפס אנושי חשוף ומרגש. היו שם רגעים של עצב, אך גם רגעים של תקווה וחיבורים עמוקים שנוצרו עם מי שנזקקו ליד מושיטה, לעיניים טובות ולחיבוק תומך רחוק מהבית.
זיכרון בלב ההרים
אחד הזיכרונות העוצמתיים ביותר שעלו במפגש היה טקס הזיכרון שנערך בשבעה באוקטובר. מאות מטיילים התקבצו בלב ההרים כדי להיות יחד ברגעים הקשים הללו. בסיומו של הטקס נוצר ערב ספונטני של שירה וזיכרון. ללא תוכנית כתובה מראש, עלו מטיילים לבמה כדי לשיר לזכר חברים או לספר סיפורים אישיים. המוזיקה והביחד הקרוב הצליחו לגשר על המרחק מהארץ ולחבר בין אלו שנמצאים כאן לבין אלו שאינם. שם, בדראמסלה הרחוקה, הבינו מתנדבי עמותת נתן שלרגעים המשמעותיים באמת אין צורך במילים.
להתייצב בכל מקום שבו עולה צורך
אליס מילר, מנכ”לית נתן, סיכמה את הפרויקט ואמרה כי ההתנדבות הזו מבטאת באופן המדויק ביותר את ערכי היסוד. לדבריה, המתנדבים של עמותת נתן מתייצבים בכל מקום שבו קיים צורך אנושי, בין אם בישראל ובין אם בעולם. המוטו המנחה את נתן נותר ברור מתמיד: “When the need is there, so we are”.
ב”המקום”, הכאב אולי נוכח, אך הביחד והתמיכה המקצועית של עמותת נתן מאפשרים למצוא את הכוח להמשיך, לצמוח ולגלות את המרפא שבתוכנו.